ספר ברכת שמואל המבואר

מפתח לבבא קמא

לבחור את הסימן מהרשימה בצד

סימן א – בענין אבנו סכינו ומשאו בלא אפקרינהו, ודין בעלים בשור [תחילת המסכת. יסוד דין נזיקין וממונו המזיק]

סימן ב – בענין ספק איסורא בנזקין [בדברי הרשב"א לגבי קרן תלושה]

סימן ג – בענין אדם הדוחף שור לבור בכונה [מבאר למה חייב הדוחף הכל ובעל הבור פטור]

סימן ד – בענין אין שמין לשואל ודין שומר בגזלן [לדף י"א א'. מתבאר יסוד דין קנייני גזילה וחיוב גזלן. סוגיית תברה או שתייה. סנהדרין ע"ב א', סוגיית התוקף ספינתו של חבירו. בתוספות בבא קמא נ"ו ב' שגזלן אינו שומר]

סימן ה – חקירות שונות בענין הנ״ל [מבאר היטב את הסוגיא בבא קמא צ"ח א' השף מטבע של חבירו וכו']

סימן ו – בענין חיוב הבעלים בנפרצה אצל שומר דשמירת גופו לחוד [לדף י"ג א'. מבאר היטב את הסוגיא בדף ט' ב' שור ובור שמסרן לחש"ו. וכן הסוגיא בדף נ"ב ב'. מבאר בעניין תחילתו בפשיעה וסופו באונס. בסוגיא כ"ג א' לגבי לחייב בעל הגחלת]

סימן ז – בענין שומר לשמירת נזקין [כיצד משתעבד שור הבעלים על ידי שהשומר התחייב לניזק בתשלומין. במחלוקת בעל המאור והרמב"ן אם לרבי ישמעאל באבד השור משלם הבעלים מנכסיו. בתוספות מ"ה א']

סימן ח – עוד בענין הנ״ל

סימן ט – במחלוקת הרמב״ם והראב״ד אם בקבלת שמירה סתם חלה קבלת שמירת נזקין או דבעינן קבלה מפורשה לענין שמירת נזקין

סימן י – ביאור דברי השיטה מקובצת בענין בור הנעשה בידים על ידי אונס [לדף ו' א'. ובעניין אם כריית בור והבערת אש יש בהם דין "מעשה", ובגדרי הסברא "משום שהיה לו לסלקו ולא סילקו נחשב שכרה אותו"]

סימן יא – בענין בתר מעיקרא אזלינן, ובענין אי בלאו הכי מיתבר

סימן יב – בענין דכי ליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי [ובדברי בעל המאור והרמב"ן במלחמות]

סימן יג – עוד בענין הנ״ל [ביאור הסוגיא בבא קמא מ"ו ב']

סימן יד – בסוגיא דזה נהנה וזה לא חסר

סימן טו – בענין רשות המיוחדת למזיק

סימן טז – בענין דכל המשנה ובא אחר ושינה בו, ובדין מזיק ברשות [ביאור היטב בסוגיא בדף ל"ב א']

סימן יז – בסוגיא דאשו משום חציו [בדברי הנימוקי יוסף כיצד מותר להדליק נר בערב שבת. בעניין קים ליה בדרבה מיניה בעבד גדי וגדיש, בעניין כלו חיציו]

סימן יח – בענין דינא דגרמי [בדברי הרמב"ן בקונטרס דינא דגרמי למה לא חייב על בור משום גרמי]

סימן יט – בענין רודף ובענין צרורות [בדברי הרשב"א כ"ב ב' לגבי עבד גדי וגדיש, ובסוגיא בדף י"ז ב' כחו כגופו דמי]

סימן כ – בענין לייעודי תורא [בעניין עדות שאי אתה יכול להזימה. בעניין העידו שניים שאכל חתיכה והוחזקה החתיכה שהיא חלב על פי עד אחד בדברי הגאון ר"ע איגר בזה]

סימן כא – בענין אין הולכין בממון אחר הרוב [ביאור נפלא בדברי התוספות בתחילת פרק המניח – בבא קמא כ"ז א']

סימן כב – בענין בור כשנעשה ברשות המיוחדת לשניהם לפירות ולאחד לענין שוורים [ביאור יסודי ונפלא בסוגיא בבא קמא כ"ז ב' בעניין הפטור של שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות]

סימן כג – בענין מכסה בורו של חברו וחזר וגלהו [במחלוקת הרמב"ם והראב"ד. ונתבאר בדרך עמוקה ונפלאה יסוד כיסוי בור שאינו רק שמירה על הבור כמו קשירת שור וגם אינו ביטול מציאות הבור כמו מילויו]

סימן כד – בענין יוחלט השור [ל"ג ב']

סימן כה – בענין שור תם שהמית והזיק ושייך לענין הנ״ל [ביאור הסוגייא בבבא קמא צ' ב' שור תם שהמית והזיק דנים אותו דיני ממונות וכו', ושיטת הרמב"ם. בביאורים כתבתי לחדש שלהרמב"ם כמו שיש חיוב מיתה על שור שהרג כך יש חיוב תשלומים על השור מלבד חיוב הבעלים]

סימן כו – בענין שור שנגח השפחה ויצאו ילדיה דמשלם דמי ולדות [בבא קמא מ"ט א']

סימן כז – במחלוקת הרמב״ם והראב״ד אם יש דמים לבן חורין או לא

סימן כח – עוד בענין הנ״ל [ובגיטין מ"ב ב' בתוספות ובפני יהושע. בהיזק שלא מפחית מכספו שבאמת אין בו חיוב ודלא כפשטות לשון הרמב"ם (אפחתה מכספה), בהיזק אדם שסופו להתרפא (צמתה ידו)]

סימן כט – בענין דמי ולדות ושבח ולדות [ביאור היטב בסוגיא בבא קמא מ"ט א'-ב']

סימן ל – בענין חייבי כופר אם ממשכנין אותן [בבא קמא מ' א', ל"ו ב'. בגדרי חיוב ממון שהוא משום כפייה על מצווה ולא משום דיני ממונות כלפי התובע. ומבאר שיש מחלוקת לגבי כופרא כפרה האם הוא דיני ממונות כלפי התובע או רק משום חיובו וכקרבן]

סימן לא – בפלוגתא דר׳ יעקב וחכמים [בבא קמא מ"ד ב'] אם החזירו שומר לבית בעליו בשור הנסקל לאחר שנגמר דינו אם מוחזר או לא [מבאר בעמקות ובדרך נפלאה גדרי היזק שאינו ניכר לגבי חיוב שומר]

סימן לב – בענין פשיעה בשמירה בעבדים ושטרות וקרקעות [מבאר יסוד מיעוט שבועה בקרקעות בשומרים ובשבועת מודה במקצת. בעניין שבועה שאינה ברשותו שלהראב"ד אינה מדיני שומרים אלא דין בפני עצמו. מבאר היטב עומק פטור בעליו עמו. מבאר טעם הרמב"ם להחשיב פושע כמזיק]

סימן לג – בענין גונב שטרות שנתמעט מכפל [ביאור תוספות בבא קמא ס"ב ב' דיבור המתחיל "יצאו שטרות". ובתוספות שבועות ל"ז ב' דיבור המתחיל "מיעט". ביאור הסברא של רבי מאיר שמחייב בדינא דגרמי למי שסובר שהוא מהתורה, לפי שני התירוצים בתוספות בבא קמא ע"א ב'. מבאר היטב עניין דבר הגורם לממון כממון דמי. מבאר שבגנב יש גם דין מזיק, ומברר לפי זה גדרי דין כפל שהוא משום דין מזיק שבגנב. מבאר שיטת הראב"ד שאם גזל עבד ומת משלם]

סימן לד – בענין פטור כפל בגניבת הקדש [מביא יסוד מהגר"ח שאמירתו לגביה כמסירתו להדיוט הוא רק בקדשי בדק הבית, אבל קדשי מזבח נשארים של הבעלים ורק יש בהם דין כאילו הם ממון גבוה. ובביאור דוחה חידוש זה. מבאר למה קדשים קלים נחשבים וגונב מבית הקדש]

סימן לה – בענין יאוש דגזילה ואבידה [ביאור נפלא במחלוקת תוספות ורמב"ן מה הביאור של באיסורא אתא לידיה באבידה ובגזילה (בבא קמא ס"ו א')]

סימן לו – בענין יאוש דגזלה אי חשוב הפקר לגבי מעשר [בתוספות בבא קמא ס"ט א' ד"ה כל שלקטו, בסוגית רצה מזה גובה בבא קמא קי"א ב', בחיוב של הגוזל מגזלן לשלם לגזלן הראשון דמים]

סימן לז – בענין אם אמרו לו צא תן לו ואח״כ טבח או מכר פטור מד' וה' [לבבא קמא ס"ח ב', וק"ו ב']

סימן לח – מילואים לסימן א'  ולסי׳ ט״ו [מבאר הדין ששור תם חייב גם אם שמרו בעליו. מסתפק האם ברשות מיוחדת למזיק, או בממציא את עצמו, או בשחט בו רוב סימנים, פטרו הרוצח אם קרע שיראין משום קלב"מ]

סימן לט – מילואים לענין אש משום חציו [ביאור בגדרי מעשה בידיים, כוחו, וגרמא, לגבי מלאכת שבת, מזיק ורוצח, יציאת עבד בשן ועין, מחמץ מנחות ומסרס ושאר דינים]

סימן מ – בענין שבועת השומרין לקטן אי נשבעין או דאין נשבעין דפליגי הרמב"ם והראב״ד [בסוגיא בבא קמא ק"ו ב', וברמב"ם שכירות ב' ז'. מבאר היטב עניין טענה ותביעה בשבועת השומרים. מבאר היטב עניין טוען טענת גנב. מבאר היטב מחלוקת רש"י ותוספות בכתובות לגבי קטן הבא מכח אביו]

סימן מא – עוד בענין הנ"ל

סימן מב – במחלוקת הרמב״ם והראב״ד אם שלח בו יד ואח״כ טוען טענת גנב אם חייב ד' וה'. [ביאור הסוגיא בבבא קמא ק"ז ב'. בחילוק בין נעשה גזלן מכח שליחות יד לבין נעשה גזלן מכח כפירה בפקדון]

.

תקרובות עכו"ם – העתקה מכתב יד קדשו [נדפס בסוף הספר]

[בסוגיא בבא קמא ע"א ב' בשוחט לעבודה זרה, אם שחט בה פורתא אסרה, מבאר לעומקה מחלוקת רש"י ותוספות האם זה משום שישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף או משום שדי במעשה כלשהו ונאסרת גם למאן דאמר אינה לשחיטה אלא לבסוף.

מבאר סוגיא עבודה זרה ל"ד ב', ושם נ"א א'.

מחדש יסוד נפלא שאיסור תקרובת עבודה זרה אינו משום המעשה שנעשה בה אלא משום שמתפיס אותה בעבודה זרה עצמה. מבאר לפי זה את הסוגיא בחולין מ' א' ביאור נפלא, ומיישב עוד כמה מקומות מוקשים כמין חומר]

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s